קווי דמיון והבדלים של טקסי נישואים יהודיים רפורמים

חתונה על פי עקרונות היהדות המתקדמת היא טקס מסורתי הכולל את כל המרכיבים הנדרשים לחתונה הלכתית. החופה בה נערכה החתונה היא סמל לבית שהזוג יתחיל לבנות יחד. הטקס עצמו כולל ברכות אירוסין (אירוסין), החלפת טבעות נישואין, שבע הברכות ודריכה על כוסות. היהדות המתקדמת שמה דגש רב על הבנת מהות המרכיבים ההלכתיים והמסורתיים של בני הזוג בטקס.

האם יש הבדל כלשהו בחתונה רפורמית

שני עקרונות עיקריים של טקס החתונה היהודי המתקדם מבדילים אותו מהטקס האורתודוקסי:

שוויון בין המינים הוא ערך יסוד באורח החיים היהודי המתקדם. טקס החופה המסורתי העתיק ממשיך את תפיסת הבעלות הקדומה, החתן מציג טבעת לכלה ומגיש לה כתובה שהיא בעצם הצהרת התחייבות וחוזה בעלות.
בטקס החופה היהודי המתקדם אין מעשה קנייה או בעלות. התוקף והחוזק של החתונה טמונים בהדדיות של הפתגם. החלפת הטבעות הופכת לסמל של שוויון ושותפות אמיתית. עקרון השוויון בא לידי ביטוי גם בנוסח הכתובה, הצהרת מחויבות הדדית של הבעל והאישה ובתוכניתם להקים משפחה יהודית.

טקס חתונה הוא אחד הרגעים החשובים והמיוחדים בחייו של אדם. היהדות המתקדמת מאמינה שלזוגות יש את הזכות להשתתף בעיצוב הטקסים באופן המשקף כיאות את אופי הקשר הזוגי. בני הזוג הוזמנו להשתתף בעיצוב הכתובה עם הרב שהנחה אותם בבחירת ברכות שונות, שילוב ברכות מבני משפחה וחברים, הוספת קריאות ושירים המבטאים את רגשותיהם ומחשבותיהם ועוד.

למי מיועד הטקס היהודי הרפורמי?

לכל זוג יהודי שרוצה להתחתן ברוח היהדות המתקדמת. נישואים מסוג זה מתאימים לכל זוג המבקש לכלול בחתונה אלמנטים של חופש, שוויון ויצירתיות שעוזרים ליצור משמעות ברגע זה ביחד. במקרים מיוחדים, טקסי נישואים יהודיים מתקדמים עשויים להיות זמינים עבור זוגות שהסוכנות לא הגיבה להם, כגון נישואי כמרים לנשים גרושות, נישואים בטלים ומצבים דומים. על פי ההלכה, רבני תנועה אינם עורכים חתונות לזוגות לא יהודים.

ההכרח בטקס נישואין אזרחי

מדינת ישראל מעניקה סמכות בלעדית למוסדות רבנים אורתודוכסים בנוגע לנישואין וגירושין יהודיים בישראל. רבנים אינם מכירים בחתונות שעורכות רבנים לא אורתודוקסיים. אך על פי הסכמה בינלאומית, המדינה מכירה בטקסי נישואין המבוצעים כחוק במדינות אחרות ורושמת אותם כזוגות נשואים במרשם האוכלוסין.

חוקיות טקס הנישואין הרפורמי בעיני המדינה

על פי המדיניות הקיימת, נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל מזכים בני זוג להירשם במרשם האוכלוסין (כלומר בתעודות הזהות שלהם) כנשואים. לפיכך, רשויות המדינה וגופים פרטיים כגון עמותות ביטוח לאומיות, משרדי שיכון, רשויות מס, נותני שירותי בריאות, חברות ביטוח וכו’ יראו אותם נשואים. מעמד זה מקנה להם זכויות המוקנות בדרך כלל לזוגות נשואים במוסדות אלה.

גירושין ותוקף טקס הגירושין

על פי חוק, הליכי גירושין לזוגות יהודים נמצאים בסמכות השיפוט הבלעדית של בתי הדין הרבניים. לפיכך, אם יבקשו בני הזוג להתגרש, יהיה עליהם לפנות לבתי הדין הרבניים לצורך קבלת גט. גם אם ערכאה אחת או יותר לא נותנת מעמד מלא של נישואין אזרחיים, קיימת אפשרות שבית דין יבקש גט. בנקודה זו, נראה כי לזוגות שנישאו מחוץ למוסדות רבנים יש יתרון. סיום נישואים כאלה יכול להתבצע באמצעות תהליך מהיר יותר שאינו דורש הוכחת עילת או הסכם גירושין. כך נמנעים עיכובים בהסדרת הגירושין.

עם זאת, כאמור לעיל, יתכן שבית הדין יכיר בנישואין ויבקש גירושין רגילים. קיומו של הסכם ממון בין בני זוג מצמצם את האינטראקציה עם בתי המשפט בעניין גירושין ומבטיח שתביעות רכוש ומזונות יתנהלו בבית המשפט האזרחי. במסגרת ההסכם יכולים בני הזוג להחליט כי כל הדיונים הכספיים יתקיימו בבית המשפט האזרחי. בהעדר הסכמה, בית המשפט בו יתקיים ההליך הוא המקום הראשון בו מוגשת הבקשה. במקרים כאלה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על זכויות הצדדים.

תוקף הטקסים הרפורמים מבחינת מעמד הפרט

שאלות לגבי תוקף הנישואין עלולות לעלות במקרה של הגשת תביעת גירושין לבית המשפט או קבלת זכויות הנובעות מהנישואין, כגון חלוקת רכוש או מזונות. על פי המצב המשפטי הקיים, הסמכות לטפל ברוב סוגיות המעמד האישי נתונה באותה מידה למערכת בתי המשפט הרבניים והאזרחיים. בית המשפט שיכריע בעניין הוא בית המשפט אליו מגיש אחד מבני הזוג את התביעה/בקשה. בהתחשב בסמכות הכפולה בין בתי הדין הרבניים והאזרחיים, חובה לבחון את הטיפול של כל אחת מהמערכות הללו בטקסי נישואים יהודיים מתקדמים.

עמדת בית הדין הרבני לגבי נישואין רפורמים

בנסיבות הקיימות, ייתכן שבתי הדין הרבניים לא יכירו בתוקפם של נישואין שנעשו על ידי רבנים יהודים מתקדמים או של נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל. המשמעות היא שגם אם בית דין רבני יורה על בני הזוג להתגרש כדי לסיים את הקשר, ייתכן שהוא לא יכיר בקשר ככרוך בזכויות וחובות בין בעל ואישה. חשוב לציין כי אי הכרה על ידי בתי הדין הרבניים יכולה למעשה להוות יתרון ניכר למי שמתחתן מחוץ למוסד הרבני האורתודוקסי. יש להניח שבית המשפט יאלץ את בני הזוג להתגרש אם שאר נושאי המעמד האישי יטופלו על ידי בית המשפט לענייני משפחה,

מעמד בית המשפט לענייני משפחה

בתי המשפט קבעו שוב ושוב כי טקסי נישואים פרטיים אינם מחייבים מבחינה משפטית אם לא מונעים מהמשתתפים להינשא במסגרת רב אורתודוקסי. מנקודת מבט זו, נראה כי בתי המשפט לא יכירו בתוקפו של טקס הנישואין היהודי המתקדם עצמו. אולם בתי המשפט נוטים להתייחס לנישואים אזרחיים בחו”ל כמקור לזכויות וחובות בין בני זוג, ולתת לאיחודים כאלה משקל זהה לנישואים הנערכים על ידי רשויות המדינה בישראל. על מנת להתייחס באופן שיטתי לזכויות ולחובות של שני הצדדים, הדרך הברורה ביותר עבור הבעל והאישה היא להציע לבעל ואישה לערוך הסכם כלכלי לפני הנישואין.

ההכרח והיתרונות של הסכם ממון בין שותפים

קיומו של הסכם ממון בין השותפים, המסדיר וביסוס מערכת זכויות וחובותיהם בענייני רכוש, הוא השיטה המומלצת להתגבר על פערים במשפט הישראלי בעניין זה ולתקן תקנות מעוותות המכילות חלקים מהדין הדתי. התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ממליצה בחום לזוגות הבוחרים להינשא באמצעות התנועה להסדיר הסכם ממון המספק תשובות ותיעוד לזכויותיהם וחובותיהם לגבי מסגרת הנישואין, אנו ממליצים לפנות לעורך דין פרטי לייעוץ נוסף בנושא.

השפעות הנישואין הרפורמים על ילדים

יש להדגיש כי מעמדו של השתייכותו הדתית והאתנית של הילד לעם היהודי אינו מושפע מבחירתו של בן הזוג לערוך נישואים מסוג אחר, כלומר נישואין הנעשים מחוץ למוסד רבני אורתודוקסי. מצב רישום הדת והלאום של הילד במרשם האוכלוסין נקבע על ידי האם, ואם האם יהודייה, הילד רשום כיהודי. הורים המשתתפים בחתונה לא שגרתית אינם מפקפקים בשושלתו של האדם (ילדים לא חוקיים וכו’). הילדים אינם סובלים מבחירות הוריהם, ואם יבחרו בכך, הם עלולים יום אחד להתחתן באמצעות רב אורתודוקסי. בכל הנוגע לזכויות ילדים (מזונות ילדים, זכויות ירושה וכדומה), החוק ובתי המשפט אינם לוקחים בחשבון את אופי נישואי ההורים. ללא קשר לנישואים שההורים בוחרים, הזכויות החוקיות של הילדים מובטחות.

קרדיט תמונה: StockSnap